|  ראשי  |  לאתר של יוסי ביילין  |  לאתר מפלגת מרצ-יחד  |  להורדת הספר המלא  |

 
  תקציב המדינה
כלכלה וחברה

הביטוי העליון למדיניות הממשלה.

ארגז הספרים שאותו מקבלים חברי הכנסת לקראת ההצבעה על תקציב המדינה לקריאה ראשונה בחודש אוקטובר מדי שנה, מזכיר מאוד את קודמיו. רובם יקראו את חוברת "עיקרי התקציב" ויניחו את הארגז הכבד באחת מפינות משרדם. רובם לא יקראו בו לעולם, ולקראת הפסח ייעלם הארגז, וחדרם שוב יאיר עיניים.

אבל אסור לטעות בחשיבות התקציב, ואסור לראות בשעות הארוכות של הדיונים אודותיו מעין פולחן בלבד. יותר מכל החלטה אחרת משקף התקציב את מדיניות הממשלה – בשינויים שעושה בו הכנסת – באשר לעדיפויותיה הציבוריות. מי שתומך בתקציב, תומך בממשלה. מי שמתנגד לו מתנגד לדרכה של הממשלה, ואינו יכול לשרת בה, כשמדובר בממשל תקין.

ממשלות הימין השתמשו בתקציב כדי להעדיף באורח חד-משמעי את הגדה המערבית ועזה על פני ישראל הריבונית, והשקיעו דרכו עשרות מיליארדי דולרים בשטחים אלה. את ההפך מזה עשה יצחק רבין כשהכריז על שינוי סדרי עדיפויות, צמצם את ההשקעה בשטחים והגדיל מאוד את ההשקעה בחינוך ובתשתיות פיסיות.

התקציב אינו רק כלי מקצועי להבטחת הצמיחה במשק. הוא כלי ליישום אידיאולוגיות שאם לא כן אין משמעות לחילופי ממשלות. כיוון שהשינויים האידיאולוגיים הללו אינם מקובלים על כל חברי הקואליציה, מתחילה ההתנגדות לתקציב בתוך הממשלה, ושם היא אמורה גם להסתיים. אלא שבשנים האחרונות היא לא הסתיימה שם, וסיעת ש"ס היתה זו שפרצה את הגדר והכריזה כי התנגדותה בממשלה תבוא לידי ביטוי גם בכנסת. התלות בש"ס מנעה כמה פעמים את הוצאתה מן הממשלה למרות התנגדות חברי הכנסת ל"קודש הקודשים" של הממשלה – לתקציב.

שרי מפלגת העבודה שקלו ב-2002 ללכת בעקבות ש"ס, להצביע בכנסת כנגד התקציב בקריאה ראשונה, לצפות שהוא יתוקן, ואז לתמוך בו בקריאה שניה ושלישית. בסופו של דבר העדיפו להתפטר מן הממשלה ולהימנע מזילות מוסד האחריות הקולקטיבית, וטוב שעשו כך.

תופעה חמורה הופיעה לאחרונה, כאשר חברי מפלגת "שינוי" הצליחו "לקבל" תקציב גדול עבור התרבות בישראל. ראשי המפלגה חגגו את "ההישג" במסיבת עיתונאים ובתמונות עם כמה אומנים. כאשר הומצאו "הכספים הייחודיים" ככלי להעברת כספים לגופים דתיים וחרדים, היתה על כך ביקורת ציבורית גדולה ומוצדקת, אך הדבר נעשה לפחות בהתאם לקריטריונים קבועים ותחת פיקוח. המהלך של "שינוי" מהווה תקדים מסוכן, והוא דומה לביטול תקציב המדינה, וחלוקת הכסף בין המפלגות בהתאם למספר המנדטים שלהם.

ראו גם חוק ההסדרים.