מנכס בטחוני שאסור לוותר עליו, לנכס במשא ומתן.
רמת הגולן נכבשה במלחמת ששת הימים בעקבות לחץ ישובי הצפון ולאחר שנים שבהן פגע הצבא הסורי, שישב ברמה, בחקלאים ישראלים שעיבדו את שדותיהם למרגלותיה. יישובה באמצעות התנחלויות זמן קצר לאחר הכיבוש נועד להפוך את הכיבוש לסיפוח למרות החלטת ממשלה שהתקבלה שבוע לאחר תום מלחמת ששת הימים להציע משא ומתן לסורים על בסיס הגבול הבין-לאומי בין שתי המדינות וצרכי הבטחון של ישראל.
חלק מן הקונצפציה ששלטה בין 1967 ל-1973 היה שרמת הגולן מגינה על ישובי הצפון וכי ויתור עליה יחשוף ישובים אלה. הקונצפציה קרסה במלחמת יום הכיפורים. הטנקים הסורים כבשו בקלות ובמהירות את רמת הגולן והבעיה הגדולה ביותר של ישראל היתה לפנות את הישובים האזרחיים כדי שהסורים לא יפגעו בתושביהם. פתאום הסתבר לרבים שההגיון אשר לפיו מגינים תינוקות ברמת הגולן על תינוקות בתל-קציר מוזר משהו. על רקע זה הפכה האחיזה ברמת הגולן נושא למחלוקת.
ב-1981 ביקש מנחם בגין לשים קץ לויכוח, ניצל את העובדה שמצרים עדיין לא קיבלה את כל חצי האי סיני, וסיפח את רמת הגולן כשהוא נשען על רוב בכנסת. 10 שנים אחר כך החלו שיחות בין ישראל וסוריה במסגרת ועידת מדריד ואילו יצחק רבין הביע, בפני האמריקאים, את נכונותו לסגת לגבולות 67' בגולן בתנאים מסויימים. בשיחות שפרדסטאון בין אהוד ברק לבין שר החוץ הסורי פארוק א-שרע בהשתתפות ביל קלינטון בינואר 2000 התקרבו הצדדים לפתרון, כאשר נקודת המחלוקת העיקרית היתה האזור הצפון מזרחי של הכנרת שאותו תבעו הסורים ולכך סירבו הישראלים.
רמת הגולן אינה מגינה על ישראל. השלום הסורי-ישראלי יגן על ישראל הרבה יותר. השלום בין שתי המדינות יתבסס על הסדרי בטחון, על פירוז רמת הגולן, על פינוי כל הישובים הישראלים שם, ועל הפיכת האזור הצפון מערבי של הכנרת לשטח בריבונות סורית שישראלים יוכלו לנוע בו בחופשיות מבלי שלסורים יוענקו זכויות לשימוש במי הכנרת. הסדר שכזה היה כמטחווי יד בתקופת כהונתו של ברק והוחמץ. אני מקווה שכאשר נחזור לשולחן המשא ומתן, נאמץ אותו מבלי לחזור לנקודת ההתחלה בשיחות.
